זה היה שיעור משעמם במיוחד,המורה דיברה ודיברה וכל הקולות
בכיתה התערבבו לזימזום אחד גדול,ראשה התחיל לכאוב,הזמזום גבר
עוד ועוד והיה בלתי נסבל!היא תפסה את ראשה בשתי ידיה,ניסתה
להפסיק את הזמזום הבלתי פוסק בראשה אך הזמזום רק גבר והיא לא
יכלה יותר,עוד שניה היתה מתחרפנת!היא פלטה מפיה צרחה נוראית
שהרעידה את המבנה כולו,שהשתיקה את כולם,את כל הקולות,והחשוב
מכל-שהפסיקה את הזמזום. כולם ישבו ובהו בה המורה עמדה בהלם עם
פה פהור,ליסה אף פעם לא התפרצה כך בשיעורים חשבה המורה בעצם
היא לעולם לא שמעה את קולה של ליסה חוץ מ-"כן" חרישי כשבדקה
נוכחות.ליסה פרצה מהכיתה בריצה,דחפה את השומר וברחה מבית
הספר,ברחה מכולם,היא לא האמינה על עצמה!איך תחזור לבית הספר אי
פעם?כולם ירדו עליה,יחשבו שהיא מטורפת...אך היא פשוט לא יכלה
לסבול עוד!היא היתה חייבת להשתיק את הקולות,את הזמזום המטריף
הזה...וזה מה שהיא עשתה רק חבל שעכשיו היא תצטרך לשלם על
כך!היא נרגעה והפסיקה לרוץ,מילא רגליה נהיו כבדות,עייפות,היא
הלכה לה ברחוב עם דמעות בעיניים שהתיבשו וצרבו לה,מכוניות נסעו
על הכביש,כלב נבח מרחוק,ילדים צחקו בגן שעשועים-קולות רבים
מידי,חזקים מידי,הם הפכו לזמזום אווו הזמזום הישן שהופיע בראשה
כל הזמן בשבוע האחרון.הזמזום היה חזק יותר הפעם,בעל עוצמה רבה
יותר,בלתי נסבלת...ואז בווווווום ראשה התפוצץ!!!הזמזום השתלט
על כולה מראשה עפו עשרות דבורים זזזזזז זזזזזז זזזזזזזזזזזזזז
זמזמו לעצמן...ואז היה שקט,השקט הגדול והנצחי.הכל נגמר.יותר לא
יהיו כאבי ראש,יותר לא יהיה שום זמזום בראשה.כלום. |