[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אושר בר
/
שברירים

דיזינגוף בלילה, אני ומעיין חוזרים מהצגה בקאמרי, ואנחנו
מתעטפים בקור הלילה השחור כמו בשמיכה שינה ומוכרת."זו הייתה
הצגה נהדרת" אומרת מעיין ומשלבת את ידה בידי ועקצוץ המוכר של
מפגש גופנו עובר בי , "במיוחד אהבתי את היחסים בניהם, מטפורה
נפלאה, הבנת נכון?".
לפתע היא מרפה ממני ורצה אל דוכן  ערמונים חמים ועד שאני מגיע
בעקבותיה היא כבר הספיקה למצוא מפריח בועות ולבחור ערמונים
משובחים באמת, רק כמו שמעיין יודעת.
אני לא מספיק לשלם למוכר ומעיין כבר מלאה את הרחוב בבועות סבון
צבעוניות ומושלמות ואני צועד בענן  מהן, מוקף  מכל עבר בלי
יכולת להתחמק.
מאז שאני מכיר אותה  היא מטורפת שכזאת , רגע מדברת על מערכות
יחסים ובשניה אחרת מוצאת משחק חדש שהיא חיבת לנסות, מופרעת,
ואני אוהב אותה ככה, אני יתחיל לדאוג אם היא תירגע.
ענן נוסף של בועות סבון מכסות אותי ואני כבר מרחוק מבחין
במעיין עומדת על אחד הספסלים ומפריחה עוד ועוד בלונים מושלמים.
ממלאת את דיזנגוף בכדורים צבעונים ושקופים. העוברים והשבים
עוצרים מלכת ותופסים בידם בועה יחידה, אוחזים כמו ביהלום יקר
שעל פרצופם מרוח גיחוך של אושר ושמחה.
הבעה מוכרת, אני רואה אותה המון  שאני ליד מעיין, יש בה משהו
שנותן לאנשים אישור להיות שמחים, לשבריר שניה הם שוכחים שהם
צרכים להיות רציניים ובוגרים ושאסור להם להתלהב משטויות ,
לשבריר שניה הם מאושרים באמת, חוזרים להיות ילדים.
מעין ממשיכה להפריח בלונים וזקנה הומלסית ומרופטת ניגשת ותופסת
בועה מושלמת בידה וזו מתפוצצת לה בפנים. הזקנה מגחכת ומעין
מקרבת את מפריח הבועות לפה הזקנה וזו מפריחה ענן חדש ורודפת
אחריהם בעידודה הפעיל של מעיין.
כעת היא חוזרת אלי בדילוגים וקפיצות "קדימה , קדימה , תבקש
משאלה, אבל אחת טובה באמת , אחרת זה לא מצליח" היא אומרת תוך
כדי דחיפת מפריח הבלונים לפניי "טוב" אני אומר " אבל אני צריך
לחשוב, אני עוצם עיניים ועוטה על פני ארשת רצינית. מעיין
ממשיכה להפריח בלונים ואני מרגיש אותם מתנפצות לי על הפנים
,שברירי סבון ומים מתנפצים לי על הפנים. "נו נו" היא דוחקת בי
ולי יש כבר משאלה מצוינת. אני נושף אותה לתוך מפריח הבועות
וענן ענק ומושלם של בועות סבון מתפזר באוויר.
" זו הייתה באמת משאלה מצוינת, רואים את זה הבועות מושלמות,
ומרחפות  הרבה יותר בקלות"  קוראת מעיין את המצב בעין מלומדת
וביקורתית.
הבועות מתפזרות ועולות שמעיין שולחת להם ברכה אחרונה "עופו
בועות, שלחו משאלות אל פיות האוויר"  היא יורדת מהספסל ,משלבת
את ידה בידי ושולפת ערמון חם מהשקית . "זהו" , היא פוסקת
בחיוך "המשאלה כבר לא תלויה בך. רק בפיות האוויר, הבועות מלאות
במשאלה שלך, אולי אחת הפיות תקבל אותן ותמלא אותה, כי אתה יודע
שהבועות אלו בעצם הדואר אל פיות האוויר , נכון?"
אני מהנהן בהסכמה מלאה כשאנחנו ממשכים בטיולנו וענן הבועות
מתפזר ומתנפץ, מעיין ממלאת את פיה ערמונים " אז מערכת היחסים
בניהם הייתה מלאה בזעם אמיתי , אתה לא חושב ככה?"


                        מוקדש עם כל האהבה בעולם            
                             לאחת והיחידה -                
                                            מעייני חג'ג'
                                     להתראות על הקיר על
ה"בימה"  







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תהיה נקניק.

האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/03 5:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אושר בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה