מבט של שנאה בעיני ילדים,
גנרלים נראים מרוצים מתמיד.
הפכתם בתים לעוד כמה שקלים,
ולדרך שלחתם היום עוד שהיד.

נמאס כבר לחיות בפחד למות,
לשמוע בורים החיים על כספי,
לשלם בדמי שוב ושוב על טעות,
רק בגלל שאתם לא ניסיתם מספיק.

מדברים סיסמאות: מלחמה ושלום,
כשבחוץ אנשים נלחמים על כבוד,
על לחם, חלב ואולי על חלום,
על יום בו יוכלו הם שוב לעבוד.

כשהחומר עייף על הרוח לקום,
לא להטיף ולצעוק בלי מילים,
אתם כבר הבנתם - המלך ערום,
אז תתחילו סוף סוף לתפור לו בגדים.