גילוי הסוד

כשהגעתי לבית הספר אנדריאה לא נמצאה בשום מקום. למרות הכל
המורה שאתו הלכתי מכות היה שם עם פנס רציני כמובן, אבל היה,
במשך כל היום הוא לא התקרב אליי בכלל, למרות שרציתי לדעת איך
הוא יגיב. גם מהשיעורים הברזתי, ממש לא היה לי כוח ללמוד באותו
יום.
אחר הצהרים כשהלכתי לסמטת המפגש הייתה שם רק אליס, "אני חייבת
לדבר איתך על משהו חשוב מאוד" אמרה בקול רועד.
"איפה כולם?"
"הם לא יבואו היום, זהו יום שלי ושלך"
"מה קרה לך? למה את ככה?" שאלתי. התחלתי לדאוג למען האמת.
"אתמול בלילה חלמתי שתולים אותי, ומסביבי מסתובבות רוחות,
שלדים מעופפים, מומיות, וראיתי המון דם!"
"אלה סיוטים, הם יעברו" ניסיתי להסתיר את ידיעתי על המקרה.
"לא! כשקמתי הרגשתי מחנק בגרון, במראה באמבטיה ראיתי סימנים
אדומים על הצוואר שלי! אני מפוחדת לגמרי"
"כנראה את לא היחידה, גם לי היה סיוט היום, רק שלא חלמתי על
עצמי, מה שאמרת... זה היה החלום שלי... שתולים אותך וכל הרוחות
חוגגות מסביב..."
"מה קורה פה? אני לא מבינה" אליס התפרצה, לא הייתה לי ברירה,
היא החברה הכי טובה שלי. סיפרתי לה על אנדריאה, סיפרתי לה על
העולם החלומי, או סיוטי ליתר דיוק, על הכל, חוץ מהאבן, חשבתי
לנכון לשמור עליה בסוד. גם על ההתעמתות של ריטה עם הראשי
החלטתי לא לספר לה, גם ככה יש לה כבר יותר מדי בעיות על
הכתפיים.
מאוחר יותר, בערב, קיבלתי שיחת טלפון מאחד החבר'ה. יצא שכל מי
שישן באותו לילה ראה את אליס נתלית ע"י השדים האלה.
למחרת לקחתי את אליס ל"חדר החיים".
"לאן אנחנו הולכות?" שאלה
"למקום שבערך בו הכל התחיל"
"מה התחיל? העולם השני הזה?"
"חכי ותראי"
הגענו לחדרון הקטן, אנדריאה לא הייתה שם. מאז יציאתי מהכדור
הזוהר אנדריאה לא נמצאה בשום מקום.
פתאום ראיתי אותה יוצאת מהכדור.
"מה את עושה כאן?" הסתכלה עליי במבט כועס. "ליתר דיוק מה היא
עושה כאן?" הצביעה על אליס.
"אל תדאגי, היא לא תגיד לאף אחד" ניסיתי להרגיע את אנדריאה.
"היא רואה סיוטים בלילה, והיא לא היחידה, כל החברים שלנו ראו
אותה נחנקת!"
"העניין באמת יוצא מכלל שליטה, היא יודעת לשמור סוד?"
"היא החברה הכי טובה שלי, הסודות שלנו זה הדבר הכי כמוס
בעולם"
"אני לא אספר לאף אחד! אני נשבעת!" התפרצה אליס.
אולי שתיכן תצטרכו לבוא לעולם השני, רק תיזהרו, כי אותך- אליס-
הרוחות מכירות."
"אבל מה נעשה שם, אני אמורה לחכות לראשי כי הוא רוצה להתעמת
איתי"
"אני רוצה שתקדימי אותו ותבררי כמה שיותר, איך אפשר לנצחו, כי
אני אמרתי לך את כל מה שאני יודעת" אמרה אנדריאה. נכנסנו שוב
לכדור- לעולם השני, היה עוד יותר חשוך מאשר קודם. כנראה בגלל
הראשי המרוגז.