"הנה היא.. איזו יפה היא!"
בכל הפסקה הייתי הולך לדוכן כי קרן תמיד הייתה שם.
היא כל כך מושלמת, מכיתה ח אני חולם עליה.
כבר שנתיים.
שנה שעברה התחלנו לדבר, חבר שלי הכיר לי אותה, ולפני חודש
התחלנו בקשר.
כל פעם שאנחנו מתנשקים אני מרגיש בגן עדן ואני פשוט רוצה
להישאר איתה לנצח...
ככה זה כשאוהבים?

"סנוב!" היא צעקה לי... מרוב מחשבות עליה עברתי לידה בלי
לשים אליה לב.
"מצטער חמודה, לא שמתי לב" התקרבתי אליה, נישקתי אותה בפה
והבאתי לה חיבוק. הריח של השיער שלה כל כך נעים.
"אתה בא אליי היום?" היא אמרה בחיוך תמים.
"בטח" אמרתי.. כאילו שאני אוותר על הזדמנות להיות איתה.. נו
באמת!

מאוחר יותר באותו יום באתי אליה, היא תמיד כזאת חמודה, ילדותית
כזאת.
ישבנו אצלה בחדר.
"אתה יודע שהיום בדיוק לפני חודש הצעת לי לצאת איתך בפעם
הראשונה??"
"איזה מדהימה היא, היא זוכרת.." חשבתי לעצמי. "כן כן אני יודע"
אמרתי לה.
אחרי זה אף אחד לא דיבר ופשוט הסתכלנו אחד לשני בעיניים.
העיניים הכחולות שלה נצצו כמו שני כוכבים והייתי פשוט מהופנט.
"נו, תגיד את זה!!!" חשבתי לעצמי. "זה לא כל כך קשה להגיד.. נו
כבר!! לפני שהיא תגיד משהו והרגע ייהרס!! נו!!!!"
"אני אוהב אותך!" אמרתי לה לאחר וויכוח פנימי.
היא שתקה.
ספק שמחה, ספק מבוהלת.
אחרי כמה שניות של שתיקה חייכתי חיוך קצת מפוחד ואמרתי "זה
הזמן... שתגידי משהו?"
"א....אני....אממ...אין לי מה להגיד" היא אמרה בבושה וכל הפנים
שלה נהיו אדומות.
לא עניתי לה, הייתי מאוד נבוך.
לא הסתכלתי לה בעיניים יותר, התביישתי מדי.
היא נשמה עמוק, חייכה, עצמה את העיניים ופתחה אותן מיד.
"אני גם אוהבת אותך עומר"
נישקתי אותה שוב.
פתאום צלצל הצלצול וכולם התחילו לצאת מהכיתה.
כמה לא צפוי שזה היה חלום.
"מה קרה עומר?" שאל חבר שלי. "נרדמת?"
"כן כנראה.."  עניתי לו וחזרתי לחלום.