|
ולפעמים נראה כאילו לאן שלא אפנה אזדקק לפינה השקטה הזאת שלי
לזמן שלי.
לזמן הזה .
לנבור אל תוך נברי נשמתי.
למצוא את האמת שכנראה שקעה בתוך מערבולת חיי היום יום.
למצוא את הסיבות למעשים- ופשוט לדעת שאני יותר לא משקרת
לעצמי.
ולא מסתירה שום דבר - לא נותנת גרסות כיסוי לשום דבר שאני
יודעת שוהא האמת. |
|
|
-"אמא, הרצפה
עקומה".
-"כשמישהו לא
רוקד יפה הוא
אומר שהרצפה
עקומה".
כעבור 20 שניות
-"אמא, מה אמרתי
לך... אמא?!!"
(אולמי ורסאי,
חמישי 23:50) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.