דרור סטרומזה / קולך |
רטט אדווה
בלבי
עם בוקר
כמיהתי מתחדשת
לשמוע אותך
לוחשת
לעת ערב
געגועיי, והספק
תעתועיי
תיקווה
"לא היום
לא מחר, כבר
מאוחר"
את אומרת
תקוות גדולות
יותר נגוזו
נשטפו בנחל
אכזב
קולך נצור
בזיכרוני
כמחשבה בת
חלוף
הזמן יחלוף
ואין תקווה
ברוחי
מזיכרוני אשלוף
תעתועיי
קולך
ואין אדווה בלבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|