יולי ויצמן / עתידות |
קשה ומחוספסת
קווי שתי וערב מחורצים
מפת חיי נפרשת מולך.
קראי בה את נפשי, מכשפה
דרך אור להבה נוגה,
מלמלי בשפתך הנשכחת אישה
פזרי שיערך לאחור.
חום, קור, אימה צרופה
רעדה לאורך חוט השדרה.
כמה כח את אוצרת בתוכך נשמה אבודה
כמה עצמה.
כשאלך ממך
בוודאי תחייכי,
תדליקי את האור, בהיר ולבן
תכיני כוס קפה
תספרי השקלים.
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|