מתילדה מתיישבת לי על הברכיים.
היא נועצת בי מבט מתפנק נעלב ואני שואלת מה קרה.
"לא נתת לי נשיקה היום" היא אומרת ולא מזיזה ממני את המבט
השואל-כועס, כדי לראות איך אני מגיבה להאשמה המזעזעת שלה.
"מתי'לה את כזאתי מותק" אני אומרת בחיוך ונותנת לה נשיקת בול
על המצח.
היא קמה בכעס ומתיישבת על הכיסא שלידי.
"את אף פעם לא לוקחת אותי ברצינות", היא אומרת ברוגז ומסיטה את
המבט ממני.
היא מתופפת באצבעות קטנות ודקות על הברכיים המשולבות שלה ואני
מסתכלת עליה, מהופנטת מהעוצמה של העלבון שהשתלט על כולה תוך
רגע אחד.
פתאום המבט שלה משתנה והיא קמה בבת אחת ומתחילה ללכת. אני
קוראת לה והיא מאטה לרגע וממשיכה ללכת.
היא הולכת למטבח המשותף ומסתובבת לחפש משהו לאכול שיתרץ את
העובדה שקמה בכזאת דרמטיות.
נעמה יוצאת מהחדר והולכת להכין לעצמה נס במטבח.
מתילדה מסתכלת עליה מרתיחה מים ואני יודעת שהיא בעצם מרוכזת
בי.
אני שואלת את נעמה אם יש לה טרמפ מחר בבוקר לבסיס והיא אומרת
שכן ושאני יכולה להצטרף אליה.
מתילדה מסתכלת עלי בכעס, ומפנה שוב את המבט.
"מתו'ש את באה איתנו מחר?" אני שואלת, וממתינה בסבלנות
לתשובה.
בלי להסתכל עלי היא שואלת את נעמה אם יש מקום ונעמה מהנהנת
לחיוב תוך שהיא לוגמת מהקפה החם.
"לילה טוב בנות, אוספים אותנו מחר ברבע לשמונה, תהיו מוכנות,
טוב?" היא אומרת ונעלמת אל תוך החדר שלה עם הקפה.
מתילדה לוקחת עוד ביס קטנטן מעוגיות חמאה שאמא שלי הכינה כדי
שיהיה לנו "לפחות משהו שמזכיר את הבית בדירה הזאת", ומחזירה את
מה שנשאר לתוך הקופסה.
היא מסתכלת עלי במבט נעלב וזועם ואז קמה והולכת לחדר.
אני יושבת עוד רגע אחד בסלון הקטן, מנסה להבין מה בדיוק קרה פה
ואיך היא הצליחה להיעלב ממני כל כך ואז פתאום נוקפות אותי
מחשבות שאולי אני פה הלא רגישה מספיק ואולי באמת העלבתי אותה
ועכשיו היא הולכת לישון עצובה.
אני הולכת אליה לחדר ודופקת על הדלת. היא לא עונה, אבל הדלת
שלה אף פעם לא סגורה ואני מציצה פנימה ושואלת אם אפשר להיכנס.
"מה?", היא שואלת בכעס, מסתכלת עלי ויונקת מהסיגריה שלה עוד
שאכטה. עשן סמיך יוצא לה מהפה באיטיות, ואז במהירות עד שנגמר
לה האוויר.
"מה העניינים איתך מתי? למה את כועסת עלי ככה?" אני שואלת
ונכנסת לתוך החדר.
"מה ז'תומרת מה העניינים איתי? אין עניינים. עצבנת אותי, זה
הכל. מה העניינים איתך, זאת השאלה?" היא אמרה ושאפה עוד פעם
עשן לריאות.

"מתו'ש, אני מצטערת, לא ידעתי שכל כך נעלבת שלא נתתי לך נשיקה
היום, אבל למה את כועסת כל כך?!" הנחתי את היד על הכתף שלה
והתיישבתי לידה על אדן החלון.

"זה לא בגלל זה, גלי, אני פשוט מרגישה שאת לא לוקחת אותי
ברצינות בכלל. זה הכל." היא התרככה תוך כדי נשיפת העשן וכיבתה
את הסיגריה.

"לא לוקחת אותך ברצינות? מתו'ש, מה קרה?" אמרתי וליטפתי לה את
הלחי.

"כלום. אני מצטערת, היה לי יום מעצבן, ורציתי להיות איתך קצת,
ואז נתת לי נשיקה על המצח... ו... לא חשוב... אני מצטערת
שהתעצבנתי עלייך גלו'ש, טוב? את סולחת לי? בבקשה..." היא אמרה
בטון מתפייס ונישקה לי את היד פעמיים.

מתילדה היא בחורה מאוד תמימה ושחקנית מאוד משכנעת, ובמיוחד
כשהיא מנסה לרצות מישהו. היא תמיד גרמה לי להסמיק עם
ההתנצלויות המוגזמות שלה..
אני חושבת שהסמקתי גם הפעם.

"די מתו'ש, עזבי את זה, אני מצטערת שהיה לך יום מחורבן אבל את
בבית עכשיו, רוצה לספר לי מה היה היום ולשכוח מזה?"

מתילדה חייכה. היא הסתכלה עלי במבט מוקסם ואמרה שאני פשוט
מדהימה ושהיא התגעגעה אלי כל היום, ואז נישקה אותי נשיקות
קטנות בצוואר ועשתה לי צמרמורת בכל הגוף.
אמרתי לה שגם אני התגעגעתי אליה ונתתי לה נשיקה על השפתיים.
ניסיתי לפצות על מקודם.
השפתיים שלה היו רכות וטעימות. השפתיים שלנו התנתקו ונשארנו
קרובות ובשקט. זה היה מביך.
התחלתי להתרחק ממנה והיא התקרבה אלי במהירות ונשכה לי את השפה
התחתונה. נשכתי אותה בחזרה ולא יכולתי להפסיק. הריח שלה היה
מדהים, נישקתי אותה לאט הפעם והיא נישקה אותי בחזרה. נישקתי
אותה שוב והרגשתי את הלשון שלה מרפרפת לי על השפה העליונה, היא
הטריפה אותי.
הפסקתי ונשמתי, הקשבתי לה נושמת ומתרגשת ומתנשפת בכבדות. ואז
היא הרחיקה את הראש שלי עם הידיים והסתכלה עלי. לא ידעתי איפה
לקבור את עצמי. רציתי אותה.
היא קמה ולקחה אותי ביד אל המיטה. התיישבנו אחת ליד השנייה.
הסתכלתי עליה ולא ידעתי מה לעשות עכשיו. רציתי להתנפל עליה
ופחדתי.
מתילדה ליטפה לי את הלחי ונישקה אותי בצוואר. שוב עברה לי
צמרמורת בכל הגוף. פחדתי שתפסיק. אבל היא המשיכה.
הנשיקות הפכו לליקוקים ונשיכות ואני הרגשתי שאני עומדת
להתפוצץ.
הכנסתי את היד מתחת לחולצה שלה וליטפתי לה את הגב את העורף ואת
השיער. היא נעצרה והשמיעה קולות של הנאה. העיניים שלה היו
עצומות למחצה מרוב תענוג. החזקתי אותה בעורף וקירבתי אותה
אלי.
חיבקתי ונישקתי אותה חזק ולאט  והיד שלי גלשה מהגב למטה. היד
שלה השתחלה מתחת לחולצה שלי. היא ליטפה לי את הבטן ועלתה למעלה
לאט לאט. זה היה כל כך נעים. החזקתי לה את התחת בכל הכוח
והפרדתי את השפתיים שלה בליקוק איטי. נישקתי אותה בתאווה.
רציתי אותה ועכשיו. היא תפסה לי את החזה והתחילה ללוש לי את
הפטמה. לא יכולתי להתרכז בשום דבר. לא יכולתי להתנגד לה. היא
נשכה אותי בתנוך השכיבה אותי אחורה ונשכבה לידי. היא הורידה לי
את החולצה ונישקה לי את החזה ואת הבטן. ליקקה לי את הטבור
והמשיכה למטה. הרגשתי את המכנסיים שלי יורדים והיא סובבה אותי
על הבטן. היא נישקה לי את הגב ונשכה אותי נשיכות קטנות מלמעלה
למטה עד הגבול של התחת. היא משכה לי את התחתונים וליקקה בין
הלחיים. היא נישקה אותי נשיקה בכל לחי, ואז סובבה אותי חזרה.
הייתי עירומה לגמרי, נבוכה, מגורה, מעורפלת ורטובה מאוד.
היא התרוממה והורידה את החולצה. ליטפתי לה את החזה והורדתי לה
את התחתונים. היא התיישבה ועשתה מעגלים דמיוניים עם התחת על
הבטן שלי. היא השמיעה קולות גרגור ואנחות קטנות והרגשתי איך
הבטן שלי נהיית רטובה יותר ויותר.
הקולות שהיא השמיעה היו יותר מדי ולא שלטתי בעצמי יותר. דחפתי
את האצבע שלי לתוכה והיא התחילה לזוז בהתרגשות גדולה יותר
ויותר.
היא הושיטה את היד אחורה ועיסתה לי את הכוס. פתאום הרגשתי גל
של הנאה שוטף אותי, הייתי מטורפת, רציתי לזיין אותה ותקעתי לה
את האצבעות בתוך הכוס אחת אחת ושתיים ושלוש ביחד. היא נאנחה
בקול רם וזזה למעלה ולמטה על האצבעות שלי במהירות.
היא נשכבה עלי ונשכה אותי חזק בצוואר והמשיכה לעסות אותי.
פתאום היא השמיעה מין קול כזה של שבירה והתחילה לרעוד ולהיאנח,
כמעט לצעוק, ולנשוך אותי, זה הטריף אותי, פתאום הרגשתי שאני לא
שולטת בכלום, נפער בי חור גדול במקום שהיה לי פעם כוס ושאבתי
דרכו גלים של הנאה שהתנפצו בי שוב ושוב. צעקתי ומתי צעקה.
החזקתי אותה חזק והיא משכה לי בשיער. גמרנו וגמרנו וגמרנו. ואז
נרגענו שתינו. בבת אחת.
שכבנו על המיטה בלי כוח לזוז. הסתכלתי עליה במבט שואל והיא
אמרה "בואי תתכסי ונישן קצת, צריך לקום עוד מעט". עדיין לא
הצלחתי לעכל את כל מה שקרה, אבל הייתי מאוד עייפה. נישקתי אותה
בכתף ונשכבתי חזרה. היא כיסתה אותי, נישקה אותי בעורף, אמרה
"לילה טוב" והלכה לישון.