נטעלי רוזינר / כרם |
היו לו בעלים מספר
אך נטשו הם אותו מסיבות אותן לא זוכר.
יין לא הפיקו מענביו המתים
וללא גשם היה עומד נכלם ומבוייש במערומיו.
בתאווה לבעל אמיץ
שיחזיר את גדולתו ואת המיץ המתוק
שזכר איך ניגר והירווה את שורשיו.
כעת גוסס הוא ועומד על סף מוות
נאחז בבדל כוחות אחרון
מביט מעל הגבעה, לשם מתחת
לכפר הרוחש בוחש בו אין אחד שזוכר
כרם נטוש על גבעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|