|
הוא אמר שהוא לא
חי היתה צללית על המסך אבל היא לא
זזה אפילו לא קצת
הוא קרא לרופא אחר שיסתכל גם
והם לחצו עם המתמר שלהם על הבטן שלי בכל
מיני כיוונים אבל היה ברור שהוא לא חי
הם שאלו איפה הבעל שלי ואני אמרתי שהוא
לא פה הם שאלו אולי יש לו טלפון סלולרי ואולי
אפשר לקרוא לו ואני אמרתי שאי אפשר ושזה בסדר
שפשוט יגידו לי
הם אמרו שהם מצטערים באמת ושהם יתקשרו
לבית החולים עכשיו כדי לסדר את הפרוצדורה
הם אמרו שיצטרכו לעשות יילוד בגלל שהוא כבר
כל כך גדול הם אמרו את הגודל שלו או מספר אחר
אבל זה לא ממש שינה כבר
ואני חשבתי שבערב נאכל פירות יבשים לכבוד ט"ו בשבט
ולכולם יהיו בבטן פירות יבשים ולי גם תינוק מת
ופתאום שמתי לב שאני עדיין שוכבת על הגב עם כל
הנוזל הסמיך הזה על הבטן אז קמתי ומתחתי
את החולצה כלפי מטה בלי להתנגב ושאלתי
אם הם יכולים להזמין לי מונית
שבט, תשס"ג
|
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.