מעבר לדמיון
אני מתחבאת אי שם
מעבר להגיון
בעולמי הרחוק
כבר כל כך נמאס לי
מכל דבר פה
אני לא יכולה לסבול זאת
צריכה ללכת
כל דבר חומרני
גורם לי ליפול
כל השיעורים האלה
איפה לשתול?
באיזה חדר להרגיש?
איפה לכתוב?
איפה לזכור,
איפה לשמור?
מה זה היום ואתמול ומחר
למרות מה שיהיה בעוד חודש
זה לא היום, לא אתמול
זה עבר
ואני לעולם לא אזכור עוד דבר.
אין לי דיסק
יש לי רק מוח
וגם זאת שאלה תאורטית
כי אין לי תשובות
אין למי לענות
החיים הם סתם כלום
ואנחנו
סתם תקועים פה
בלי סיבה
בלי מטרה
איפה אני ואיפה משיח
מתי כולנו נהיה שווים
למה לא מלמדים אותנו
איך האטומים שלי במוח
קטנים יותר מאשר בבטן
ומתי בכלל הגיעו
למסקנה עזובה זו

די.
אני רוצה שקט.
תפסיקו ללמד אותי איך לחיות.