אריאל שחף / טיול ילדות |
וריחו המתוק של סביון צהוב
מביטה מעליי, השמיים בוכים
מתכופפת וקושרת את השרוכים
הנה הסלע עליו נהגנו לשבת
ולצפות מתחתינו בתנועה הסואנת
מטפסת עליו ושרה לעצמי
הייתכן שכל כך התעבה קולי?
כבר שש, מחשיך, השמש מתחילה לשקוע
קריאות של אמא אני מנסה לשמוע
שולחת נשיקה לשפני הסלע בוואדי שמתחתיי
וחוזרת הביתה, שקועה בזכרונותיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|