|
עיניים של שיכור
מביטות אליי מבעד לשמיכה
(איך את מחייכת כל פעם,
שניה לפני שאת בוכה)
סודות של סתיו עוד מתעופפים
למעלה לאויר
(איך את תמיד כזו יפה
איך הפחד שלך כזה בהיר)
אורות בנקודות מתבוננים אליי מבעד
למראות סדוקות
(איך את תמיד כזו נקיה
אם הידיים שלי כאלו מלוכלכות) |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.