מתחת למסיכה של השפיות והאמונה
בוכה אני דמעות שכחה.
דמעות ריקנות מבעד למסך השקרים
אגלי טל על פרחי לחיי מצטברים.
לא עוד אהבה חתומה בזכרון מתוק.
לא עוד נצירה של רגע שחדר עמוק.
ברובד הרדוד יישארו הנשיקות,
יודחקו עד קיצן ויחדלו להיות.
ואני אשאר, ולבי ייסתם.
עפר גופי ייערם כשחוט זכרוני ייפרם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.