|
נכנסים לאושוויץ-ושוב אותה התחושה
הדמעות פורצות החוצה-כבר אין מבוכה.
ושוב, אותם השאלות
איך ה' נתן לזה לקרות?
הוא לא ראה את סבלם?
הוא לא ראה את כל הדם?
איך הוא שתק כ-6 מיליון יהודים הלכו?
איך הוא עצם עיניו כשבתאי הגזים הם נחנקו?
אנחנו הרי העם הנבחר
אז למה תמיד כ"כ רע לנו ומר?
ואין תשובות על השאלות הרבות
ונצטרך להמשיך לחיות עם הספקות
קשה לנו להבין הרבה ממעשיו
אך בכל זאת אנו ממשיכים ללכת בדרכיו! |
|
|
עדיף טעם ההצלחה
על טעם של ראש
יונה המומה.
אוזי אוזבורן
מדבר מהבטן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.