ליליאן, יקירה שלי, איך? איך יכולתי לחיות בלעדייך כל-כך הרבה
שנים? איך יכולתי להסתדר, להיות שלם עם עצמי? תמיד ידעתי
שמשהוא חסר, אנחנו מכירים כבר כ-10 שנים ומדי פעם היו לנו
מפגשים אינטימים, רק את ואני, הייתי עם אחרים, הייתי עם אחרות
ועדיין בסתר ליבי תמיד אהבתי אותך ותמיד אוהב אותך למרות שאת
מבוגרת ולמרות שיש לך מגרעות הנגרמות מגילך עדיין ליליאן או
ליליאן שלי עדיין אני אוהב אותך ואמשיך לאוהב אותך תמיד.
השאלה היחידה שנותרה היא מתי אני אלמד לנגן עלייך ליליאן,
גיטרה יפיפיה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.