|
אינני שרויה באווירת גאווה
ידיי אינן אוחזות באף טיפת כבוד
ראשי אינו מורם
ליבי פועם רק צער
אקלל אנוכי "אנשים"
אשר יבקשו ממני גאווה
בשעת קבורתם של חיי
אשטוף "אנשים" בדמעותיי המרות
אשר זולגות על קבר בני
לא אצעק כבוד
ליבי בז לעצבותכם
נפשי לא מעוניינת ברחמים
שפתיי לא מבקשות תפילה
אל נא תתאבלו למען בני, צבועים
הרימו נשקיכם ומלאו כוס הדמים
כי לא שבעתם
מבשרו של בני. |
|
|
החיים מיאשים
וכל זה, זה
המוטו גם של
הסיפור שתקרא
עכשיו.
אבל, אחרי
שתקרא, תחשוב
ככה - זה מה יש,
ועם זה ננצח.
after all, what
else is there?
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.