תותי שדה / לא עצמתי עין בעצם |
בעיצומו של לילה
אני מעצמה של נדודים אליך
תשוקתי לך נעצמה
עד לכאב מופלא עצום
ומיוחד המכרסם
בעצם הבריח
ששכחתי בגללך לנעול, למנוע, להבריח
כאבי תופת
פוטנציאליים
ללב
ללב
ובעצם פרוצה של בריח
נפער בי חור הוצף בי ריח
שלך מוכר מן הכר המיותם
הלילה קמתי לכתוב
מלים שלא הניחו לי לישון
אשכב אחזור להרדים תשוקותיי
מפזרות רטט בירכיי
נותנות בעתה בעיניי
אך מביאות הן אלי
קסם אינסופי
ללב
ללב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|