"והיא ידעה שבעוד שניות ספורות היא תראה את הניצנוץ הראשון של השמש והיא
הושיטה את אחת מרגליה קדימה ולקחה הרבה אוויר, מהרוח שלא הפסיקה לנשוב, ועצרה
את האוויר בתוכה וחייכה לעצמה ולכמה רגעים היא עוד הרגישה שהיא פשוט תעוף, כמו
עשרות הציפורים שהמשיכו להתעופף מעליה במעגלים ולצווח בקולי קולות..."
מגדל הקריסטל


נדמה כי היונים האפורות, ואולי בעצם תורים, שומרות על המגדל הן כשהן במעוף והן
כשהן ניצבות דוממות בחזיתו.
תמונות אלו נלקחו על ידי בחורף 2002-03. בזמנו התכוונתי לפרסם אותן אבל מאיזו
סיבה זה לא יצא לפועל וכך הן נותרו גנוזות אצלי בדף היוצר.
הרגשתי שאני חייב לפרסם אותן כעת בכדי להזכיר לעצמי ולהחיות מחדש, ולו לרגע
מתוק אחד, סיפורים אבודים, דמויות נשכחות וזמנים ישנים שכבר נטשטשו אצלי מפאת
השנים.