|
שמיים אפורים
וגשם לפרקים
בתוך שלולית
אבניי מדרכה
מתמזגים בניאון
אופניים בשלמות
חולפים בהמון
אדום הניאון
ובחלון ראווה
מעורטלות למחצה
המבט כבוי
החיוך מזמין
לכל המרבה במחיר
הן מוכרות אז
מין.
מהדק המעיל
הקור כבר חודר
בקרנות הרחוב
מנסים למכור לך
אבקת אשליה
מבטם אבוד
הם כבר הלכו
להם לאיבוד
מתמזג בהמון
תייר בארץ זרה
מביט מבט אחרון
הגיע העת
לחזור חזרה. |
|
|
פעם, שהייתי
קטן, תמיד אמרו
לי ש"תגדל
תבין"... גדלתי,
ועדיין אני לא
מבין, אבל לפחות
עכשיו אני יכול
להגיד את זה
לילדים קטנים
-אחד, שעדיין
תוהה מי זה
האלוהים הזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.