בני- זונות, תסתכלו על עצמכם במראה לפני שאתם מבקרים,
בני- זונות, תסתכלו ותראו חבורה של קופים.
כל כלב יומו יבוא יומכם קרב, כי מה שיאכל אותכם,
מה שינקום בכם זה הלב.
דרכו אתם תמותו תבכו ותקללו ואני אצחק כשאתם תדממו.
ואני ארים לכבודכם כוס יין משובח,
ואשפוך אותו על גופכם המלוכלך.
הנקמה קרבה לא תוכלו להתחמק,
לא תוכלו להימנע מהטעם שלי השעון מתקתק.
תיק תוק, תיק תוק, צלילי המוות בכם יכו ואני אצחק ואני אהנה
כשאתם תמררו ותבכו.
והסיגריה שלי תישאר דולקת,
למרות שבאמבטיה אני אטבול,
וצלילי דיעתכם ילוו אותי בשיר ובמחול.
אתם הייתם מתים לכתוב ככה, ולהיות חכמים ושיהיו לכם רגשות,
והייתם מתים שלא הייתם צרים ושלא הייתם בני- זונות.


באהבה לכולכם.