14/11/2002
מנסה שוב להלך בארץ לא נודעת,
ארץ שיש בה הכל.
מנסה שוב להלך בארץ לא מודעת,
מהלך לי בתוך ארץ של שתיקות.
מהלך לי לבד בין מדבריות הפחד,
מהלך לי לבד בין שבילים של התכנסות.
התכנסות אל תוך מסע אל ארץ הפחד,
בין דרכים מפותלות מנסה למצוא שבילים אל ארץ הגורל.
הכל רשום הם אומרים,
במקומות מסתוריים בעולמות בלתי נראים.
מהלך לי לבד בתוך מנהרת הזמן,
מהלך לי בתוך ארץ ללא זמן.
מקווה להגיע אל עולם נסתר של חיי הנצח,
בסוף מסע בארץ שבה הכל מוגדר.
מנסה בתוך ראשי ליצור המציאות, בין כל נתיבי ההתפתחות.
מנסה בתוך ראשי ליצור המציאות,
בין התמכרות לפחד בין נתיבי ההתפכחות.
מתי יבוא הרגע בו אכנס את כל כוחי לנתיב המציאות.
לא רוצה עוד מסעות אל ארצות ללא שם,
אל ארצות דמיון, בין אחיזה רגעית, לבריחה ממחויבות הגורל.
מהלך לי במסע החיים,
בין שבילים של שתיקות לשבילים של אמירות.
אמירות מחייבות במצבים משונים בהם מתהפכות היוצרות.
בין מילים של בריחות הנהפכות למשפטים של תקוות.
מנסה שוב להלך לי אך הפעם בארץ מודעת,
בין תשוקות כואבות, לארץ אהבות.
בן |