השנים חולפות לאט,
כגרגירים בשעון חול,
השארו איתי קצת,
שלא אחשוב על אתמול.
חי בנוסטלגיה קבוע,
כאילו שפעם היה טוב,
וכל מה שהיה אז גרוע,
נראה כעת כחלום רטוב.
ואם אביט יותר מדי לאחור,
אהפוך לאבן מיד,
אך מקדימה איני רואה את האור,
רואה את עצמי לבד.
יושב בחשכה, כותב לעצמי,
נזכר במה שמשהו אמר,
ומלמל לעצמי בעצב:
אולי מחר, אולי מחר, אולי מחר...... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.