לא הכרתי אותך, ובכל זאת בכיתי -
דמעות לא ייגמרו לעולם
והיה ושמעת את כל ששאגתי,
סימן ששמעו זאת כולם.
ואם מבטך העליון נתפס על רגליי
וגופי הרועד נפל לרצפה,
זה אתה שמשגיח על כל צעדיי
ומנשים בי רוח תנופה.

ואתה שבחרת לברוח רחוק,
היחיד שיודע אשר כל על נפשי
מזכיר בלחישה שהעתיד עוד מתוק,
ולא להפוך את טעותך - טעותי.
מבטיח שכל מה שרע ייעלם
ומתנצל שעזבת בלי סיבה אמיתית,
ואומר שהמוות אינו משתלם
וכאשר אתייאש - אלייך אביט.

שמך לא פתח לי חדר בלב,
במקום רק פיתחת הרבה מחשבות;
זה עצוב, זה מפחיד, ואולי זה כואב?
חבקני חזק, אל תיתן לי לטעות!
לעולם אל תפנה גבך לפניי
ואל תרים מבטך מאדמת החיים,
לטפני, נשקני, הקשב תפילותיי...
שלא נפגש בשמיי המתים.


--- מוקדש למושיק ברדה ז"ל, 15/01/2003 ---