עברה כמעט חצי שנה מאז שנפרדתי מיחזקאל, יותר נכון להגיד זרקתי
אותו לאנחות, הזמן עבר כל כך מהר, איתי מאז הוא לא מדבר, זה
המכנה המשותף בין שלושת החברים שלי- שלושתם לא מדברים איתי, את
יחזקאל אני מבינה גם את רון, אבל לא את תום...
אני ויחזקאל הכרנו במשלחת לצרפת, כשנסענו לרומא ליומיים
התחברנו מאד, הבנות שהיו איתי בחדר ואני אמרנו שהוא כמו אח קטן
כזה חמוד הסתדרנו מאד טוב.
כשחזרנו לצרפת אמרתי למארחת שלי שהכרתי יחזקאל והוא נורא נחמד,
באותו הזמן רון היה בארץ מתגעגע כל כך ואני בכלל לא התגעגעתי,
גם לא למשפחה, אני לא טיפוס מתגעגע.
יחזקאל ואני הפכנו לידידים ממש טובים בזמן הטיול כל הזמן היינו
ביחד הייתה ביננו ידידיות יפה וטהורה.
התחלתי לאהוב אותו כמו שאוהבים ידיד, ואז אני חושבת שהתאהבתי
בו. שכנעתי את עצמי שאני אוהבת את יחזקאל אבל מאוהבת ברון,
אמרתי את זה גם לרון בשיחת טלפון אחרי שחזרתי לארץ.

ביום הולדת של יחזקאל חבר טוב שלו ארגן לו מסיבת הפתעה ואני
העסקתי את יחזקאל בזמן שארגנו את הכל, ואז ששמעתי אנשים
מתקרבים התרחקתי ממנו קצת שלא יחשבו שקורה משהו ובאמת לא קרה
כלום, אבל בני נוער- אי אפשר לסמוך על המוח המלוכלך שלהם. אחרי
המסיבה נשארתי אחרי שכולם הלכו, ואז אני ויחזקאל שכבנו שנינו
על המיטה שלו קרובים קרובים אני זוכרת את הבל הפה שלו על
השפתיים שלי. היינו מחובקים אבל לא התנשקנו, אני עוד לא נפרדתי
מרון, ככה אני פגעתי ברון, אני לא כל כך חשבתי מאז שחזרתי לארץ
פשוט פעלתי לפי הלב שלי. לא התכוונתי לפגוע באף אחד מהם אבל זה
פשוט קרה. כשנפרדתי מיחזקאל הוא אמר שאני אשכח אותו והוא יהיה
סתם איזה מישהו, בהתחלה זה מה שעשיתי כי אנשים שאלו אותי מה עם
יחזקאל ואני לא יכלתי לענות אז סתם עשיתי, איזה יחזקאל? עכשיו
אני מצטערת על זה שהגשמתי את הנבואה שלו, הייתי רוצה להתנצל
בפניו על מה שעשיתי על איך שפגעתי בו אבל הוא לא מוכן להקשיב
הוא אפילו למסתכל לכיוון שלי, ואני מבינה אותו באמת שכן אבל
אני מקווה שאולי יום אחד הוא ירצה לסגור מעגל ונסדיר את
העניין, אולי זה יקרה מחר מי יודע?