ברחוב הלל בירושלים הוקם בית קפה חדש
שאני וכל החברה יושבים בו ובוכים
שאין למי להצביע
שאין לנו מה לעשות בחיים
רק החרדים לנו את הכל לוקחים

עד שנכנסת לבית הקפה ביום גשם כבד
גברת אסמא
היא שרה שירי נאצה נגד צמרת הברנז'ה הישראלית
היא מנגנת על גיטרה של 2 מיתרים צבועה בלקים אדומים
היא מאיימת שתשבור אותה על ראשו של מי שיפריע
וכך עוברים להם ימים אנחנו את העוגות שלנו עדיין אוכלים

יום אחד באה שוטרת נמוכת קומה עם חזות תימנית
ולוקחת לנו את אסמא
אומרת לנו "זאת אחת רעה ברחה מביר-נבאלה"
וכולנו, אפילו מצביעי ליברמן לא מוכנים לוותר עליה
לא מוותרים על אסמא וידאדיה! לא מוותרים!

לא מאפשרים לאסמא לשלוח לנו אוספים פרטיים של להיטיה הישנים
אותם היא מנגנת בטכניקה המקורית של שימוש בנחירים
אז כולנו בגדנו בנשותינו עם נערות כושיות חדשות מהספינה
וחשבנו להצביע למפלגת זכויות הגבר במשפחה
יעקב שלוסר הוא נציג הגבר האולטימטיווי בממשלה
אבל היה לקובי מהמכולת ויכוח עם נהג המונית שלו
ועפנו ישר מהמפלגה

אז החלטנו להקים את מפלגת ע' סופית,
מפלגת שחרור אסמא למען אשכנזי ירושלים
עשינו סקרים וגילינו שיש לנו פוטנציאל למשוך קולות מעלה ירוק
הקלטנו תשדירים וכתבנו גי'נגלים
אך לרוע המזל בדיוק אז אסמא שוחררה
נקלענו לחובות כבדים כל החבר'ה וחטפנו חרדה
אסמא חזרה לבית הקפה עם סירופ אקמולי ביד
כולנו עלינו עליה דחפנו איברים שפכנו עליה את הסירופ
היה ריח של אפרסמונים רקובים

בסוף הערב אמרנו לה אסמא את סתם זונה ערביה
מחבלת מסריחה רוצחת בדם קר
והיא הייתה צולעת אחרי כל כך הרבה אתם יודעים
לא יכלה ללכת
ניסתה לשיר
אך יצאו לה רק שירים ללא מילים
ביצוע אינסטרומנטלי לשיר הפרחה

יומיים אחרי זה ישבנו עישנו נובלס אין כסף המצב קשה
ואיזה אחד שנראה בול עותק של אסמא רק עם שפם יותר גדול
בא ובואו נגיד שמה שעשה העיף על פנינו די הרבה קפה
כן ברחוב הלל בירושלים הוקם בית קפה חדש
שאני וכל החברה יושבים בו ובוכים
שאין למי להצביע
כי כבר אין לנו אצבעות בידיים
ולחלק כבר אין חיים