מבעד לנדודי השינה של התינוקת,
איני מרחיקה נדוד,
לא אל העבר ולא אל העתיד.
אני רואה תינוקת בוכה
בחשיכה.
מבעד לחלון ביתי שוקק הילדים,
איני רואה תקוות, ואיני רואה חלומות.
אני רואה ציפור ועץ
ומכונית דוהרת.
לפעמים.
מבעד למכסה הסיר,
כשהפיות הקטנטנים נפערים בהמתנה,
איני רואה ביעבועי איבה,
איני רואה רחשי אהבה מתלהטת,
אני רואה מרק וגזר
ותפוחי אדמה.
מבעד לקורי השינה של התינוקת,
איני רואה סדינים סתורים,
איני רואה להט ועדנה.
אני רואה איש ישן לצידי.
לפעמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.