שולי זנדני / מסילות הלב |
שיר שנכתב בשעת לילה בארץ זרה
כשהכר לידי שומם מאהבה,ורק הגעגוע היה לי חבר.
ערב ראשון כשאת אינך
הגשם פסק ונתן זמן לכוכבים
את אינך כאן אבל עודך
מפזרת מליבי את העננים
ערב ראשון האם את שומעת
איך החסיר ליבי פעימה
הלכתי רחוק ברגשותיי את נוגעת
גופי שלך, השמיים ,האדמה.
אני קורא לך מחבק את הזיכרון
נותן לגעגוע לשאת אותי אלייך,
רכבת של אהבה אני נוסע בקרון
על מסילות הלב אל חדרייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|