תמיד אמרו לו לא להיות כזה מרובע, כבד, לקחת את החיים בקלות.
והוא, מרובע שכמותו, עשה כל מה שאמרו לו. לקח את חייה של
דניאל, של עומרי, חברו, של נועם, יובל, של הבוס שלו, של חברתו
לשעבר וגם של סתם אנשים שנכרו בדרכו. לקח את חיי הוריו, סבו
וסבתו, אחיו, וכל זה בקלות- יריית אקדח אחת.
אבל הוא עדיין הרגיש כבד, מרובע משהו.
אז הוא החליט להפסיק להיות כל כך כבד. הפסיק לאכול וצם ימים
שלמים, שבועות, אבל זה לא עזר. זה רק גרם לו להרגיש כבד יותר,
עצל.
הוא התחיל לקחת סמים. תמיד שמע שסמים גורמים לך לרחף. הוא
עישן, אכל בולים, הסניף ואפילו הזריק לעצמו פעם או פעמיים. הוא
באמת הרגיש קצת קליל- מרחף, אך עדיין הרגיש מרובע.
נמאס לו.
אז הוא עלה לראש ההר וירה לעצמו כדור בראש.

ובעודו מתגלגל במורד ההר, נחבט בסלעים, חש את פינותיו הולכות
ומתקהות.