היא אמרה לו,
תראה, החיים די קלים,
והוא אהב, והיא אהבה,
והוא עקב, והיא ברחה,
והוא נשאר לבד,
עם חיים לא קלים בכלל.
הוא נשאר לבד,
הוא היה טיפש, וזה חבל...

פזמון:
הוא היה בן 20, צעיר ויפה,
בסך הכל נפגש איתה לכוס קפה,
הוא לא תכנן שזה יגיע רחוק,
מקסימום סטוץ, קצר ומתוק.
הוא היה בן 20, חסר ניסיון,
עכשיו הוא לבד, אין לו אחרת,
הוא אבוד בספירלה,
שמסתובבת ומסתחררת...

היא הבטיחה המון מטאפורות,
היא השאירה המון מאחור,
שיהיה לו במה לשטוף את המוח,
כשהוא נשאר בחור השחור.
כאב יפה, הוא חזר ושינן,
עכשיו הוא לא יפה יותר...
תלמד יקירי תלמד,
אל תלך אחריה יותר.....

פזמון...