בחלומותי הייתי
ליפה תואר ותמיר
אמיץ ללא סייג, כך
בחלומותי הייתי.
ואז הקיצותי
למציאות מדומה
של דמיון תמוה
ומקריות משונה
ובעינייך, הייתי כמו
עבורי בחלומותי
ואת בעיני,
לא סרת מעיני
ודי היה לי בלהקשיב
לקולך. ובחלומותי
לא שמעתי אותו
כה מלטף
בחלומותי, גם לא
הרגשתי את נועם מגעך.
בחלומותי, לא רעדתי
מפחד מבטך ברגע
שידעתי, כי לא אסור ממך
אף לא אז
כשנתת לי להתבלבל
בין חלום ומציאות
אף לא אז
כשלא הבחנתי
בין אמת ובין דמיון
כשהחלום היה חוזר
על ארועי היום
והמציאות צוחקת
על כל חלום
בחלומותי אף לא חלמתי
שאחיה בתוך חלום
רק שלא אקיץ לפתע,
ואפסיק לחלום. |