והקשר שלנו התנהל דרך המאזניים במטבח
סוסים ודקלים
בוקר וערב. מברק ועוד מברק.
ג'יפים, מסיבות,
סיגריות יקרות.

ראסטי, מאחורייך.

והקשר שלנו כלל נסיעות לפריז מדי שנה
בקבוק שמפניה ורודה.
התעדכנות,
ריקודים, דוח מצ"ב,
התעלסות.

ראסטי, בגדת.
באישתך. במדינה.
מאוחר מדי, נתפסת
משפט. מבעד ללימוזינה גידופים וקללות. תלייה?
ואתה נינוח במשקפי שמש, מחייך
הודית רק בחצי אשמה

והקשר שלנו התנהל דרך החלון המסורג בכלא
הפונה אל עיר ענייה
קוד מורס.
מכנס זה קו וגרב נקודה.
עם משקפת על צווארי, על אחד הגגות
נהר הנילוס נשקף ממנו והנוף מרהיב
לשמוע ממך, לראות. ידייך מלאות בגדים
שולח קריצה כריזמטית לאוויר, בעצם אליי,
מחייך קלות.

והנה, ראסטי ממשיך לבגוד.

אתה עוד תשתחרר.
ראסטי עוד ירכב בשנית
חילופי שבויים. ששת הימים.
עוד תרים כוסית של שמפניה ורודה.
ואני אהיה איתך.
ונחיה מדינה.

-מוקדש ליוהן וולפגאנג לוץ באהבה-