|
אדש אדש
חמדת ארצי
מרחפת מעל כל הזכרונות שלי
מלקטת פה ושם עצבות
וממשיכה לנוע אל האופטימיות הנצחית שלי
ואת הזכרונות היפים
מניילנת באלבום
ועל ההחמצות פוסחת
כדי לשכוח את מה שלא עשיתי
כל כך הרבה דברים לא עברתי
דברים שאי אפשר לעבור יותר
פשוט פספסתי
והפספוס הוא הדבר הכי כואב
יותר מעצבות ובכי
יותר מהכל. |
|
|
פעם, כשהיה לנו
קר בחורף, היינו
מתכסים בשמיכה.
היום אנחנו
מתכסים בשאריות
הייאוש מן
הכתיבה.
(רוב תודות
לבמה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.