עמדתי מאחורי הקלעים, ליבי פועם במהירות.
כן, ניתן לאמר כי התרגשתי. האמרגן שלי עמד מאחורי, טפח על שכמי
ואמר לי: "צא. תן להם את מה שהם רוצים לראות!"
הנהנתי.
שמעתי את אלפי האנשים, שבאו במיוחד בשביל המופע שלי, צועקים,
חסרי סבלנות. עצמתי את עיני, נשמתי נשימה עמוקה ויצאתי אליהם.

ההמון הריע לי בהתלהבות.
ידעתי - עוד מעט הם הולכים להיות באקסטזה, והכל בזכותי.
לא האמנתי, לא הייתי מאמין, שאני אגיע למעמד הזה אי פעם. שאני
אעשה הופעת יחיד ענק באמפי בקיסריה. שמכל רחבי הארץ יבואו
לראות רק אותי.
ההמון עמד על רגליו- הריע וצעק את שמי.
למרות שחשתי פיק ברכיים קל ידעתי שעכשיו כבר אין דרך חזרה.
נזכרתי בהזדמנות שהובילה אותי הנה: עמדתי מול הקיסר שאמר לי:
"או שתופיע בקיסריה, או שנערוף את ראשך עכשיו". בחרתי להופיע
ועכשיו אני תקוע פה באמפי בקיסריה.
האמרגן שלי צועק לי: "תן את כולך!!!" ומחייך אלי, ואני מקלל
אותו בליבי.
והנה- הם מרימים את הסוגר.
האריה יוצא מהכלוב בריצה, מביט לכל הצדדים וקולט אותי.

ההופעה מתחילה.