ישות לא מבוססת
של אדם חסר אמון.
נותר אף שמץ של ניצוץ
באורו של הירח.
נפלה עלינו עצבות.

שנינו מתחבאים
תחת יחסים חסרי תוכלת.
קשר דם ומה למעבר?
עוד לא נרקם השטיח בסלון ביתנו ,
וכניראה שגם לא ירקם.
ואתה לי בארפילי חורף
עומד , שפוף , יושב , בוכה.

האם מסוגלת אני לסחוב יגונך?
ושלי אצלך מצא מקומו?
עד מתיי אשאל שאלות חסרות הבנה ?
וכי לעמוד מולך לא אוחל ואתה אל מולי מסוגל?

מאחורי כליפת העץ
לא חבוי עולם נפש מעורר פליאה ,
אלה הן סערות שאול אותם יצרנו בעצמנו.
טעות שוכנת בתפיסתך.

אדם אתה ,
ואני לך?