בעולם שלי, היה דבר אחד בטוח,
דבר אחד בטוח שעזר לי להרגיש טוב,
דבר אחד בטוח שהיה שלי, רק שלי.
הוא היה אומר לי דברים שאהבתי לשמוע, דברים יפים, מצחיקים
ועמוקים
ויום אחד הוא פשוט נעלם,
התגלה לכל העולם ומאז הוא לא היה שלי
הוא התפזר בין כולם
אבל אז יום אחד הגיע
ואותי הוא הפתיע ואלי הוא חזר ושוב היה רק שלי
עד שגיליתי שיש עוד כמוני אצלו
זה היה יום עצוב, כמו שהוא אמר, למרות שלא הבנתי בדיוק למה
התכוון,  
הוא לא היה מוכן להסביר הוא אמר שזה לא כמו סינדרלה ועדיין לא
הבנתי אבל עזבתי,
חשבתי, אולי יום אחד הוא שוב יהיה שלי ואז יסביר לי
אבל מאז הוא לא חזר, הוא נעלם ללא כל זכר
היה ונגמר...