לנסות לתאר את המושג תיאודור בלקסיקון האישי שלי  שקול לניסיון
לתאר את מבט העיניים שמפיצה נערה יפה בעלייה לקו 27. בתופת
הפוטנציאלית הזאת, בין הפועלים הזרים לזקנה בשורה הראשונה ,
מונחת אותה ערגה.  אך כאשר מישירה הנערה את מבטה אליך, העולם
כאילו עומד מלכת . הזיעה, שניכר עלייה בימים רגילים בין אלפי
האנשים שם בקופסאת הפח, לא קיימת,  פעימות הלב מהוות  מטרד
לשלווה אשר שזורה במרחק בינכם. בהפרש העצום הזה, הבלתי נתפס
בין הציפיות שלך לסתמיות המחשבה שהיא מביעה .כאילו היית מוותר
על נתיבך רק כדי להישאר במקום הספציפי ההוא , ברגע בו היא
מבחינה בך מבחין בה. מבלי לחשוד שאתה אולי קצת קצת, מפחיד
אותה, הורס את מאזן השקט שכל כך רצית לשמור לעד.

כאשר נכנסים לתיאודור מורגשת אותה אווירת סתיו מלודית. תיאודור
עצמו רחוק מלענות לתיאור מראה מלבב, שנים של בנאות בניו יורק
עשו את גופו חזק מכדי שתוכנן להיות.  אך מעשה כפיו הנוכחי ,
שכפי הנראה אינו שלך, נותן לך אותו הלך הרוח . כפי שאתה מחכה
שמבטה של אותה נערה יפגוש בשלך, כך מצפה אתה לשלב שבו תיגמר
ההמתנה המתוקה מרירה הזאת, ואין זה משנה כלל עם יושב איתך אדם
קרוב לליבך, או אפילו כמה, שלב ההכנה.

העולם כמרקחה, ותיאודור כרוקח, פה ממרחי פלא ושם ירקות מרפא,
נפשי סובלת את חוסר היופי שלי, של תל אביב, תני לי קצת ממך ,
מנה שלי, והמנה נרקחת לה לאט ובטוח. תיאודור בשלב זה מאבד
מערכו ההומאני הרב  בתור אדם שוחר שלום ואהבה הדדית , ומשמש
אותך רק לשם הרפאתך המלאה לצלילי מנת הנאה.
אינך יודע כמה לא טוב לך עד שתיאודור מניח את כינורות
העגבניות הקלויות על מצע הויולות בניצוחם של המיונז והחרדל
ומתאימן לתופי בשרים מיוחדים אשר עשו את כל הדרך מפרה ליצירת
מופת בזמן בלתי נתפס. כאילו הייתה זאת הוראה מגבוה לתת
לסימפוניית הטעם מבוא משובח, ולך להרגיש כמה הדממה הדקה  הזאת
בפיך, במבטך אל האוויר, יכול להיות יותר, הרבה יותר. וכמה
שהולך להיות לך טוב, כל כך טוב לדקה או שתיים.

ואז זה בא, נקודת המפגש, האינסוף הזה שבכל רגע בחיים שנוצל עד
תום. הפה שלך, העיניים שלך, הגוף שלך פוגש את המשלים שלו . יש
מן פרדוקס באכילת המעדן, שכן אתה במו ידיך מטיל מוות על הדבר
שעושה לך כל כך טוב, שלב אחרי שלב,אך הוא בהתאמה, מביא לך
חיים.
יש מן פרדוקס בהסתכלות על נערה זמן ממושך , כיוון שככל שתסתכל
יותר , כך תיבהל הנערה ממך יותר, ואתה במחי יד תביא לקיצו של
האושר הפרטי שלך רק בגלל שאלו החיים, וזאת התרופה.
ביציאה אתה כבר יודע , הגוף אולי גמר את החוויה אבל הראש ידון
בה עד תומה.