|
על כתפך
חרטתי בשיניי
וטשטשתי בשפתיי
והובלתי הכל
בשבילי ציפורניי.
בין רגליי
מתהדקות
לולאות לולאות
אצבעות משחקות
שוחקות וצוחקות.
ואני קורסת
כנגד אונך
בחריקות ריקות
מתפוררת מולך
מה נותר ממני?
מה נותר ממך?
נבלעים בכניעה
בין חומות מבוכה
חוצצים חוצצים
שנבנים בשמיכה
כטלאים הסותמים
נקבים כתמיכה
ולמעשה לבדם
הם עוד חתיכה
קטנה
בודדה
קרועה
נשכחה. |
|
|
איך יכולתי
לעמוד במבט של
כל יכול.
מילות שיר
הפתיחה של אחת
מהתוכניות
הגאוניות שנוצרו
ונפטרו.
מוקדש לבועז
רימר, אחד
האנשים הגאונים
שחיים וקיימים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.