בצאת ששי
על סף שבת
כמלכה
כמו פרח שנפרש אט - אט,
עלית לך וממני בת.
כעלי על אבקניו השחורים
בצבץ שער ראשך
בתום מסע יחיד במינו
ארוך, מייגע , מפרך.
כמו עליי הכותרת,
שנפתחים בזה אחר זה,
השתרבבו להם
צוואריך ,ידייך חזך.
ואני,
עת ברגלך הענוגה אחזתי,
החסרתי פעימה ארוכה
אל מולך.
הערונת: כעלי= כעמוד עלי
נכתב לכבוד שרון בתי, לאחר היוולדה 20.2.98 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.