מ. יציק / כשהפרפרים עוצמים עיניהם |
ברורה, כמו הכתם הבהיר
בצד גבו של גולגולת-המת
ריסים ועוד ריסים, נושרים
על שריגי רשת
תפוחי-אדמה שחומים
אין לי מושג
מה חשבתי לעצמי
באותם ימים, כשעלי הסמבוק
הזמינו למסיבת שועלים, וזנבות עשים זרים
רשמו על שפתיי
שכנועים פרועים של שלכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|