|
אל תהיי נחמדת כי אוזניי עוד שומעות את קולך המרפרף.
אל תהיי נחמדת כי עיניי נצרבו באגמי עינייך דומעות.
אל תהיי נחמדת כי שפתיי חשות את עיקול צווארך.
אל תהיי נחמדת כי אצבעותיי עוד מסובכות בקצוות שערך.
אל תהיי נחמדת כי כתפי עוד מרגיש את משקל ראשך .
אל תהיי נחמדת כי ידיי עוד אוחזות את בפיתול מותנך
אל תהיי נחמדת כי זרועותיי עוד מחבקות את גיזרתך.
אל תהיי נחמדת כי חזי נושם בקצב נשימתך.
אל תהיי נחמדת כי ליבי עוד פועם את שמך.
אל תהיי נחמדת כי ביתי רוקן מריחך.
אל תהיי נחמדת כי מוחי נאבק לשוכחך.
אל תהיי נחמדת
אל תהיי נחמדת
רק תבקשי אותי לשוב לחיקך. |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.