עדי פסקל / מילואים |
ואני חוזרת אל בית ריק
אני שמה עליי את החולצה שלך,
מתיזה באויר קצת "אפטר שייב" שלך,
ויוצאת לבלות עם חברות.
בלילה מאוחר,
כשאני שוב בבית הריק,
אני משמיעה את ה - c.d שאתה אוהב,
צופה במנחה שאתה הכי מחבב,
ונרדמת. בצד שלך.
על הכר שלך.
עם הריח שלך.
כשאתה חוזר,
אני רוצה שתלך,
שאוכל להמשיך להתגעגע
קצת יותר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|