עדי פסקל / בני ישראל |
הוא שב
עוטף אותי בכסות פרוותו
מנסה לחמם -
היכן שהזמן הקפיא.
בלכתי במדבר
ארבעים שנה הלכתי,
הוא שולח אצבעותיו אליי,
פעם נוגע, פעם מרפרף על
עורי - הצרוב.
השמש יוקדת
והוא שב,
בלכתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|