ברוך הבא לעולם החושך שלי.
כדאי שתדליק פנס או נר, לפני שהפתח יסגר.
כולם פה זה אני, ואני זה מישהו אחר.
פה מצב הרוח לעולם לא משתפר
ואני עושה את דרכי,
לבד בלי אף חבר.
מטפס על קירות ראשי
והכאב רודף.
באויר מתעופפים שמות ללא פנים.
תמונות של נופים רחוקים מכל מיני מקומות.
והזמן, מתפרק מחוג אחר מחוג
והצלילים הם טעם שנמוג.
חושך חודר דרך העיניים,
צובע הכל בשחור.
ואני יושב בעיניים עצומות,
נותן לזעם לבעור.
כן זה אני, מנסה את הגורל לשבור.
כן זה אני-זועם, קר, וטהור.