|
הפרחים שאצלי בגינה כבר נבלו וקמעות האהבה שלי לא עוזרים בדבר
את שמה שיננתי מבעד לשיניים חשוקות ואת ידי דמיינתי אוחזות בה
פרחי הלב שקומלים בחזי ופוצעים בי כל פעם מחדש
הם אלו שלשמע שמה זרחו ועכשיו גוססים הם בדד
עוד כמה פצעים כאל אספוג עוד כמה מיתות וחיים
לנצח שלך אהבתי בעיניה עומדת
על תל של אחווה ושנאה
לנצח שלך ולנצח אובדת
פרושה על כנפי הזימה |
|
|
סיפור אמיתי פעם
הלכתי לחבר שלי
תמיר דפקתי בדלת
וקול ענה לי
ואמר לי שאין אף
אחד בבית אז
אמרתי טוב שלא
באתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.