|
רוויים בעדנה
אל פסגות ההימליה העפלנו
נפשותינו צרורות
אהבה צעירה ותוססת
לפתתנו בסערה של קדושה
בטחנו
התמסרנו
התמכרנו
עלזנו
רוויי אושר היינו
ידענו
עתידנו מרנין
חסרי נשימה את הפסגות כבשנו
נשמותינו התמזגו
נצמדנו
נטמענו
היינו לבשר אחד
ובעת פרידה
התייפחת
בכי תמרורים בכית
דמעותייך שתיתי בשקיקה
ההיו אלה דמעות אהבה?
או שמא חששת כבר אז
כי פעם,
בבוא הימים
תוצא אהבתנו להריגה
|
|
|
שום
סכיזופרניה.
תקשיב לי טוב
דוקטור, אני
נשבע לך שכל
לילה מתגנב לי
איזה חרגול מתחת
לכרית ולוחש לי
להחליף את הספה
בסלון לספה
חדשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.