אתה - שלקחת ממני את האושר
והבטחת לי להיות נאמן, ממך לא העזתי לבקש את העושר
קיבלתי אותך בדיוק כמו שאתה, וזרקת לי בפרצוף את כל מה שנשאר

אתה - ששרפת את כל הגשרים שלי
שגזלת ממני את התקווה האחרונה שנותרה בי, לא העזתי בך לפגוע
נגעת בנקודות הכי רגישות שבי, את גופי וכל מה שאני ידעת לפצוע

אתה - שהבטחת לי הבטחות שווא שהובילו אותי אל הפחד
דברים שרציתי לשכוח מזמן, חזרו, כאילו כלום, כך בבת אחת
שיסעת בי שיניך החדות, תמיד הוצאת אותי אשמה,  בין כתלי השחת

בסוף כשנכנעתי כרועה על ברכי השלום, וויתרתי על כל מה שהייתי
חשבת שזאת תהיה תרופתי, אך אינך יודע מה בתוך סרעפי נשימתי
האוויר שם לוקה בזיהום מיואש, אמנם עכשיו אני כאן אך לבי
מיותם

ואתה עוד חושב שהכל בא על מקומו בשלום, אך זאת אינך יודע
שלבי וחיי שייכים לשם ואת זה אינך יכול ממני לקחת, ולעולם לא
תצליח
חכם היית יותר, אילו אתה היית זה שמוותר, כי עכשיו אני חופשייה
- אתה שומע?

יבוא היום שבו אשתגע, אזרוק לך בפרצוף את כל מה שגווע
את כל הפחד שהשקעת בתוכי, בגלל כל הדברים שאליהם נפשי שיוועה
אני רק מחכה לרגע המתאים, לרגע בו יתנו לך את החופש המייגע