פגשתי עו"ד.
עורכת דין ליתר דיוק.
ואם נדייק יותר, היא עדיין לא סיימה את הלימודים אז טכנית היא
עדיין לא עורכת דין, אבל נראה לי שמבחנים ו-4 שנים לא ממש
יעצרו אותה.
מכירים את הבדיחה שעו"ד זה המקצוע הכי עתיק בעולם?
אז אני פגשתי מישהי שהיא גם עו"ד וגם זונה.
טוב אמרנו כבר שהיא לא באמת עו"ד ואולי היא גם לא באמת זונה,
אבל היא התנהגה אליי ממש לא יפה, אז תסלחו לי אם אני מאכיל את
הסטיגמה. לא אני המצאתי את כל הבדיחות על עורכי דין. אין לי
שום דבר נגד כרישים מוצצי דם.
האמת? מי אני בכלל שאקרא לבחורה מוכשרת, שאני בכלל לא מכיר,
עו"ד בפוטנציה, זונה?
אני סתם ילד.
כו, ילד עם חשיבות עצמית גבוהה, מפונק, מצבי רוח משתנים ונטייה
לכתיבה גרועה ב 2:00 לפנות בוקר מול מחשב, שגם הוא לא
מהמוצלחים שיש.
אתם בכלל לא חייבים להקשיב לי.
אולי בעצם עדיף שלא תקשיבו לי.
אני סתם גורר אנשים אחרים לאלימות פיזית ומילולית.
אם הייתה עוד סוג של אלימות, בטח גם אותה הייתי גורר.

אני באתי לשם לבד.
ראיתי אותה עם כל החברות שלה והקדשתי לה שיר.
זה היה היום הולדת שלה ואני הקדשתי לה שיר.
היא נראתה כל כך יפה, כשישבה על הבר והסתכלה עליי בזמן ששרתי,
שרה יחד איתי בלי קול.
מאז דיברנו פעמיים בטלפון.
אני שונא אותה.
טוב, אני לא באמת שונא אותה, סתם עצבני כי היא לא עונה לטלפון
שלה יותר.
כבר אמרתי שיש לי תסביכים - אז תסתמו את הפה שלכם.
בנות זה לא חרא של עם.
לא כולן זונות, תחמניות, תככניות, שקרניות, שחקניות,
מניפולטיביות, מסננות שיחות, משוגעות...
מה שמציק לי שכבר התחלתי לבנות את התמונה הזאת בראש.
נו אתם מכירים את התמונה - פגישה, חיוכים, דיבורים, שתיקה,
מבטים, נשיקה, הבטחות, מיטה-חתונה-ילדים או
מיטה-ייאוש-שעמום-פרידה.
אצלי זה נגמר בחיוכים כי היא החליטה שהיא לא עונה יותר לשיחות
שלי, שהיא כנראה מכירה אותי מספיק בשביל לדלג על הקטע של
הייאוש והשעמום.
לפעמים אני פשוט לא מבין למה הכל לא יכול להיות יותר פשוט.
אפשר לקבל הזדמנות מדי פעם?
טוב, לא צריך, אל תתני לי הזדמנות.
פעם הבאה אני אשחק אותה קשה להשגה.