אני חוזר מחר. חוזר לשם.
יש לי כמה דברים חדשים, שאי אפשר לפרסם פה,
אז בינתיים הם אצלי, עד שאמצא להם במה.
לא יודע למה אני בכלל כותב לאוויר בשעה כזאת.
סתם לשתף.
סתם להגיד שאני חי עדיין.
אלוהים,
זה כמו הספד לעצמי.
בטח לא יביא לי מזל טוב.
רק שתדעי, שהייתי פעם מישהו טוב.
גם היום,
אבל זה פשוט מוזר להגיד דבר כזה על עצמך,
אז אולי שאת תגידי את זה,
זה יישמע יותר טוב,
יעשה לי צמרמורת נעימה בכל הגוף.
לא לדאוג,
לא השתגעתי,
פשוט נפלה עליי רוח יצירה.
שבוע טוב,
רות סוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|